כמה דברים חשובים בנוגע לעצי תות

עצי התות גדלים במרבית אזורי הארץ בחיוניות מדהימה ונדיר לראותם חולים או מתייבשים. פריים מבשיל בהדרגה, בדרך-כלל בכמויות מרשימות ואינו נעקץ או נרקב על העץ כמעט בכלל. לעתים נראה את פירות תות-העץ מתייבשים לצימוקים על העץ או על עשב שלמרגלותיו. עץ התות הוא עץ נשיר חורף ועמיד בפני קרות, אם-כי אינו דורש מנות קור רציניות להתעוררות טובה באביב. יחד עם היותו סתגלן כמעט לכל סוגי הקרקע בארץ, תות העץ הוא למעשה אחד העצים הנוחים והקלים לגידול והתמורה שהוא נותן מבחינת יפי הנוף שלו, איכות וכמות פירותיו שמה אותו ללא עוררין תחת ההגדרה "העץ הנדיב". מחקרים שנעשו בשנים האחרונות גילו את ערכיו התזונתיים של פרי תות העץ ומאז הוא מוגדר כ"מזון-על".

כמה מילים לגבי נושא הלכלוך: מאחר ועץ התות מניב פירות קטנים ורבים קיימת אפשרות שיהפוך להיות מטרד מבחינת לכלוך הסביבה שלו. מצב זה קורה בעיקר בעצים שאינם גזומים ומעוצבים נכון, אז נוף העץ מתפתח להיות סבוך וגבוה ומהווה הזדמנות לציפורים לחגוג על פירותיו ולפזרם לכל עבר. כמו-כן, עץ כזה יניב פירות רבים וקטנים בצורה קיצונית יותר ויהפוך קטיף נוח ומסודר שלו ע"י בני-אדם לכמעט בלתי-אפשרי. על-מנת להימנע ממצב זה, כל שעלינו לעשות הוא לגזום ולעצב את העץ בצורה נכונה כך שיהיה נגיש לקטיף, לא גדול מדי ולא סבוך מדי. במצב זה הוא יהיה הרבה פחות מפתה לציפורים ומאידך מזמין בני-אדם לבוא ולקטוף בנוחות. הזנים "פקיסטני" ו"אפגני" מומלצים מהבחינה הזו מאחר והם מניבים פירות גדולים יותר במספרים קטנים יותר (כך ניתן להשתלט על הקטיף בקלות) ואינם מעיכים ועסיסיים כמו ה"שאמי" והשחור.