מבין חורבות כפר צ'רקסי נטוש הנושק לגבול בצפון הגולן, מגיע אלינו הרימון השאמי.
קולות המלחמה בסוריה מרעידים את התאים כרעמים מעל ראשינו. רקטות שורקות, זולגות עלינו כדמעות-נפץ. ולפתע, הופכות לדמעות של שמחה למראה עץ מיותם בסוגו שטעמו מזכיר את גן-העדן, הרחוק כל-כך מסוריה החרוכה והמעשנת ובאותו זמן גם קרוב כל-כך.
ואיך הוא שורד בעוצמה כזו בשטח, מוזנח ומושחת תחת מרעה בקר מוגזם ואימונים תקופתיים של גדוד השריון התורן? גם עצי רימון מטופלים לא מניבים פירות כאלה בבטחון כזה. הרי שהרימון השאמי הזה הוא אחד מאותם "עצי יום-הדין". אנחנו שמחים להציע שתילים של הרימון השאמי המקורי אצלנו במשתלה. חומר הריבוי נלקח מן העץ המדובר.
כמה דברים חשובים בנוגע לזני הרימונים המפורטים לפניכם
עץ הרימון ידוע כמסתגל לקרקעות שונות ומגוונות ולאזורי האקלים השונים בישראל, למעט במדבר, שם הוא תלוי בתוספת השקיה משמעותית. דבר זה נכון כמובן לגבי מרבית הזנים המסורתיים הן בהיבט של אקלום העץ והן בהיבט של רמת התנובה ואיכות הפרי. עם זאת, במידה וידוע לנו על חוסר התאמה או רגישות של זן מסוים לאזור אקלים או לקרקע מסוג מסוים, אנו מציינים זאת יחד עם פרטי הזן. להבדיל מחלק ניכר ממיני עצי הבוסתן המסורתיים, הרימון תלוי יותר בהשקייה מסודרת על-מנת להניב פירות מוצלחים ובכמות גדולה. הצורך בהשקייה סדירה משתנה על-פי תכונות הזנים השונים ואזורי שתילה שונים, כאשר מן-הסתם, אזורים המתאפיינים בקרקע כבדה יותר ומפלס מי-תהום גבוה יותר אפשריים יותר לגידול הרימון בתנאי בעל.
רימונים
רימון ורוד-בהיר/ירקרק מבחוץ וורוד בפנים, טעמו מתוק ומשובח. ניחן בתכונה מיוחדת, המאפיינת את השאמי המקורי, של גרעינים רכים מאוד ונמסים בפה. המליסי-שאמי הגיע לאזור הגליל מסוריה כנראה במרוצת המאה ה-18 או ה-19, כך לפי תושבי כפר כנא שהיו מגדלים אותו בעבר. כיום נשארו עצים בודדים בכפר-כנא ואזור הצפון. המליסי שאמי עמיד במיוחד לתנאי יובש ויכול להתאים הן כזן מסחרי והן כעץ בוסתן לחקלאות בעל. בשל צבעו הירקרק והבהיר הנשמר עד להבשלה, פחות נוטה למשוך אליו את מזיקי הפרי של הרימון (כחליל-הרימון וזבוב הי"ת).
ראס אל ברל (ראש-הפרד)
זן מסורתי שעדיין נפוץ ומקובל במידת מה בארץ, אף נטוע כמטע מסחרי פה ושם ובכמויות קטנות. הפרי ורוד/אדמדם בחוץ וורוד בפנים. טעם מתוק. איכות פרי טובה באופן כללי. עץ חזק ועמיד מאוד. מסוגל ליבולים כבדים.
פרי אדום-כהה מתוק-חמצמץ מעולה. עכו מניב פירות רבים בגודל ממוצע בינוני. הרימונים משובחים, כאמור, הן בטעם והן בעמידות וחיי מדף. פה ושם עדיין נטוע כמטע מסחרי או משולב בחלקות מסחריות. זן חזק בעל איכויות מוכחות. עוד ניתן למצוא שתילים במשתלות רגילות המתמחות בעצי פרי וכמובן גם אצלנו במשתלה.
אחד מהזנים הותיקים של אזור העמק. דור המייסדים, שחיפש מה לשתול ומה לאכול בימי ההתיישבות הראשונים, פנה לערביי הכפרים והפזורה הבדואית שהיו באזור בכדי לקבל ייחורים מן העצים הטובים. עד היום ניתן למצוא עצי רימון בודדים בחצרות במושבים הותיקים שננטעו בתחילת המאה שעברה ומהווים מקור לרימונים נפלאים ולהמשכיות זני המורשת הללו.
"עמק יזרעאל מקדים" הינו רימון אדום/אדום כהה בפנים, מתוק-מתוק וקצת חמצמץ. בטיפול נכון, הפירות גדולים ומרשימים. מקדים להבשיל ביחס לזנים הכההים שלרוב מאחרים הבשלה לכיוון אוקטובר. להתרשמות, ניתן לקנות רימונים בעונה במשק של איריס בן-צבי בכפר-יהושע.
עוד אחד מזני העמק הותיקים (ראה פירוט בתיאור של "עמק-יזרעאל-מקדים"). האדום המאחר הוא בהחלט המצטיין בזנים המגיעים מן העמק לפחות בהקשר של איכות פרי וטעם. רימונים גדולים+ ומרשימים במראה, המתאפיינים בצבע ציפה אדום-בורדו. טעם הגרעינים משובח במיוחד, מתוק-חמצמץ חזק עם כל הארומה והמאפיינים של הרימונים הכהים.
בקיצור, משהו טוב - מומלץ מאוד.
לאוהבי הרימון הורוד-מתוק. זהו זן מוצלח מאוד של הורודים מתוקים. יבולים כבדים של רימונים גדולים ומשובחים. צבע הקליפה ורוד-אדמדם עם לחי צהובה, בפנים ורוד בהיר. מתיקות גבוהה, כאמור. להתרשמות, ניתן לקנות רימונים בעונה (סוף אוגוסט) במשק של איריס בן-צבי בכפר-יהושע. גם זה אחד מזני המורשת המגיעים מהעמק.
רק השנה נתקלנו בעץ הנפלא והמסתורי הזה, גם הוא חלק מהמוזיאון של איריס בן-צבי בכפר יהושע. לדברי איריס, עוד אחד מהזנים שאספו הסבא והסבתא מזמן-מזמן מחברים מהכפרים שהיו באזור. כמו שניתן לראות בתמונה, הפרי שומר על צבעו הירוק עד להבשלה מלאה, פחות אסטטי, אבל גם הרבה פחות מזמין את מזיקי פרי-הרימון המחפשים שינוי צבע להטלה. הציפה ורודה בהירה, בעלת מתיקות טובה וטעם מיוחד. שתילים יהיו רק בקיץ הבא. כמו-כן, חסרים עדיין פרטים ותצפיות על הזן. נמשיך לעקוב.
זן עתיק של רימון המוכר לנו מבית ג'אן, כשמו-כן-הוא: חמוץ. לא חמוץ ועפיץ כמו כשקוטפים רימון מוקדם מדי, אלא חמוץ וקצת מתקתק בהבשלה מלאה. נהדר למאכל כטרי לאוהבי הרימונים החמוצים. לרוב, משמש כתחליף ללימון ולחומץ לתיבול סלטים, תבשילים, מאפים וכד'.
הפרי עמיד מאוד מאוד בפני עקיצות, ככל הנראה בזכות החמיצות הגבוהה של הציפה, ובעל מראה רימוני ציורי: הרימונים בגודל ממוצע בינוני. בהבשלה, הקליפה החיצונית הופכת מבריקה ובוהקת ומשנה צבעה לגוון אדום/בורדו, לעתים עם כתמים כתומים בצורות מעניינות. הכתר צר וגבוה.